תחקירן: היי, דני, צהריים טובים.
דני: היי, מה הענייינים?
תחקירן: בסדר, נעים מאוד.
דני: אהלן.
תחקירן: רציתי רק ככה להחליף איתך איזשהו משפט-שניים וגם שככה...
דני: קודם כל, אתה יכול לשתף אותי טיפה מה מדובר, מה יהיה, מה מתוכנן?
תחקירן: כן. אז תראה. ראינו את הפרסום של משרד הבריאות. אני יודע שבזמנו הייתה כתבה אצלנו במהדורה. רציתי פשוט לשמוע איזשהי התייחסות שלך.
דני: אוקיי. תוכל לתת לי הכוונה לנקודות ספציפיות?
תחקירן: תראה, סיון היא... איך אני אגיד את זה? זה לא שהיא לא תשב עם דף שהיא הכינה מראש עם כמה נקודות, אבל בסופו של דבר, היא תנהל איתך שיחה גם בהתבסס על התחקיר שאני אכין לה מהשיחה איתך עכשיו, וגם בסופו של דבר, אני לא יכול להתחייב, כמו שאמרתי גם לשרית, על איזשהי שאלה ספציפית. גם אם אני אגיד לך, ברוח הדברים וזה, היא תשאל שאלה אחרת.
דני: כן, ברור שזו שיחה, זה זורם, אבל תן לי, אתה יודע, נקודות מנחות או משהו.
תחקירן: היא תגיד לך, אתמול משרד הפרסום הוציא את האזהרה הזאת והזאת. דני, תגובתך. היא כן תלך נגיד לכל האמת של קורונה, היא תיתן איזשהי דוגמה מיוטיוב, כן תתייחס לעשייה, תשאל שאלות. זה לא יהיה איזה ראש בראש, זה יהיה דיאלוג.
דני: עכשיו, אני לא יודע איך זה מתנהל. זה באולפן אני והיא או שזה עוד אנשים?
תחקירן: באולפן... אתה יודע, אני אגיד לך. אנחנו מארחים כל תכנית פאנל שמתייחס לכל מיני ענייני היום.
דני: כן. זאת אומרת, בזמן שאני בשיחה איתה, אני בשיחה איתה. כאילו, לא עם עוד אנשים.
תחקירן: נכון.
דני: אה, אוקיי. אז זו שיחה שלנו.
תחקירן: כן.
דני: אוקיי. עכשיו, הבנתי שזה 4 דקות האייטם?
תחקירן: נכון, בכללי.
דני: כאילו, אתה אומר שזו שיחה עניינית ופשוט לדון על הדברים.
תחקירן: נכון. בזמנו גם הייתה את הכתבה שהייתה במהדורה, גם אולי היא תראה איזשהו קטע מזה ונבקש... בעצם קולך לא נשמע מאז.
דני: קודם כל, אני רציתי אז להגיב, אבל לא נתנו לי. אז קודם כל.
תחקירן: אין סיבה שתביא מסמכים, תביא את עצמך. זו שיחה בגובה העיניים, לא עכשיו התנהלות בבית משפט. אנחנו רוצים לשמוע את דני, אני לא רוצה לשמוע מסמכים וזה.
דני: אוקיי, סבבה.
תחקירן: אז אני כן אשמח אבל שכן תיתן לי כמה נקודות שתרצה להתייחס אליהן כדי שגם אני אוכל להכין את סיון לשיחה הזאת. אז אם אני באמת שואל אותך איך אתה מתייחס להודעה שהוציא משרד הבריאות אתמול.
דני: קודם כל, זה מעניין שהם לא פנו אליי.
תחקירן: על מה הם התבססו? רק על מה שיש בסרטונים, מן הסתם, של היוטיוב.
דני: אין לי מושג. הם פשוט לא פנו אליי, כי אם הם היו פונים ובודקים, אז הם לא היו מוציאים את זה. זה מה שמוזר, אתה מבין?
תחקירן: כן.
דני: אז אני שמעתי על זה לראשונה, ראיתי את זה לראשונה כמוך. ואתה יודע, להגיד שזה לא אמיתות או זה זה לשון המעטה, כי אתה יודע, לדוגמה, אומרים נגיד, הוא לא רופא וכזה. ברור, אני מצהיר ומכריז. אני אומר לך, אני לא רופא. בשביל זה אני מראיין רופאים ופרופסורים וזה, כי אני לא.
תחקירן: לא, אבל מעבר לזה, אתה... יש לך דברים שאתה אומר... אני יודע מה... שהקורונה זה... שאין צורך במסיכות, בריחוק חברתי. על מה זה נשען?
דני: קודם כל, כל מה שאני מראה זה ניתוח הודעות רשמיות של רופאים, פרופסורים, משרד הבריאות, מדענים. הכל, הכל, הכל, אם תסתכל בכל הדברים, הכל אני מראה. בשביל זה אמרתי לך, תגיד לי איזה מסמכים, כי אני הכל מראה פשוט את המסמכים. זו לא דעה שלי, זה פשוט דעות של אנשי המקצוע.
תחקירן: בסדר, אבל יש דעות לכאן או לשם. והדעות שאתה משמיע הן דעות שהן כאילו, היום, אני לא יודע, לא פופולריות בלשון המעטה.
דני: קודם כל, אם הן פופולריות או לא, אנחנו לא יכולים לדעת. זה לא לפי סקר הפופולריות. אבל אם יש דעות לפה או לפה, זה אומר שאי אפשר להגיד שמשהו צודק ומשהו טועה.
תחקירן: לא דעה. נגיד אני רואה את האש שחוטף פרופסור לס על דברים שהוא מעז להגיד.
דני: תשמע, אני לא יכול לדבר בשמו. הוא פרופסור וזה דברים שלו. אני לא יכול לייצג אותו. אבל אני כן רואה שעובדה, הוא מופיע כמעט כל יום אצלכם, הוא בכל מקום. אני חושב שאתם כן רוצים אותו.
תחקירן: מה שאני רוצה להגיד זה שאם אני נגיד, לא יודע מה, מנסה לשמור על איזון, ואתה מביא כן גוון מסוים - והשאלה מה מניע את זה ולמה, ומה המטרה.
דני: המטרה היא פשוט להרגיע את הציבור, שלא יהיה את הלחץ ואת ההיסטריה. שיהיה טיפול, שתהיה מניעה, שיהיה את הכל, אבל שלא יהיו היסטריה ושיתוק. כי כמות החיים שנפגעת כתוצאה מההיסטריה ומהשיתוק, לפי המומחים, היא אותו דבר או יותר גדולה מאשר מהמחלה עצמה. אז כן צריכים לעשות את הכל, אבל כן צריך גם איזון ולא ללכת לקיצוניות כזאת.
תחקירן: ובעיניך, אין איזה הגבל להגיד, לא צריך לשמור על ריחוק חברתי, אין צורך בלשים מסיכה.
דני: קודם כל, אני לא זוכר שאמרתי את זה. אם תוכל להפנות אותי איפה, אני אשמח לדעת.
תחקירן: רגע, בוא נראה, שנייה. הציטוטים אני יכול... כלומר, ראיתי כל מיני קטעים מתוך היוטיוב. שנייה, אני אגיד לך. יש לך נגיד סרטון שאתה אומר: האמת של קורונה זו אולי ההונאה הכי גדולה במאה השנים האחרונות של האנושות. ללא ספק היה פחות הרוגים.
דני: שנייה, שנייה, שנייה. קודם כל, בוא ניקח גם את זה. זה ציטוט לא נכון. מה שאני אומר שההוראות לזיוף המתים...
תחקירן: יופי, תרשום לעצמך, כי אלה נקודות שכן נתייחס אליהן.
דני: אוקיי.
תחקירן: אז רגע, אז מה אתה אומר באמת?
דני: אני לא אמרתי שהקורונה. אמרתי שההוראות לזיוף תעודות פטירה, מה שגם אחרי 3 חודשים ערד ניר ציטט את הדברים שאני הראיתי בחדשות 12, כן? והראה מסמך בעברית של זה. אז על זה מה שאני אמרתי, להגיד משהו אחר זה פשוט לא נכון.
תחקירן: הבנתי. ואני רואה נגיד סרטון אחר שאתה אומר שבסגר היו פחות הרוגים, בגלל שזה כאילו פוגע יותר נפשית גם.
דני: שוב, ראיינתי פסיכיאטר שהיה מנהל מחלקה בבית חולים, והוא אמר את הדברים. וראיינתי פרופסור ממכון וייצמן
ואפידמיולוגית - זה הכל אנשי מקצוע.
תחקירן: והמסכות שלקורונה הן לא יעילות?
דני: שוב, זה ציטוטים של אנשי המקצוע, כולל סדצקי ואחרים, שהם אומרים את זה.
תחקירן: הבנתי. ואם כאילו... אתה אומר בעצם שכל המטרה זה להרגיע את הציבור, את ההיסטריה, את השיתוק של החיים שנפגעים.
דני: נכון.
תחקירן: וכרגע כאילו זה נכון להגיד שרוב העשייה שלך היא סביב הקורונה או שזה רק חלק קטן?
דני: זו ההתנדבות שלי. זו לא העשייה שלי.
תחקירן: אז תגדיר לי את העשייה שלך.
דני: יש לי חברה לייעוץ עסקי ולהכשרת מנהלים ולעזור לעסקים להצליח - וזו העשייה שלי.
תחקירן: זו כאילו שליחות ההתעסקות בקורונה?
דני: זה כן, אבל מה שקורה, אתה יודע, אתה רואה כמה חיים נהרסים. אתה רואה כמה אמנים, כמה מבוגרים שנפטרים בלי שרואים את הקרובים שלהם. זה פשוט כאב לב גדול.
תחקירן: אני מבין. בסדר, דני, תראה. ממה שאני רואה, זו בערך המסגרת. כלומר, מה שדיברנו עכשיו בערך תהיה השיחה. אם יש עוד דברים שתרצה להוסיף, אם יש דברים שנראה לך רלבנטי שאולי אני אראה לסיון.
דני: אוקיי. אז בגלל שזה בא לי בהפתעה, אז אני גם אתארגן כדי לצאת. אני צריך לשנות רגע פגישה קודמת שנקבעה לארבע. אז אם אני אראה בדרך, אני אחשוב על עוד נקודות, אני אתקשר שוב, בסדר?
תחקירן: בסדר, בסדר גמור, זה המספר שלי.
דני: בסדר. בארבע בכתובת שקיבלתי, כן?
תחקירן: נכון.
דני: אתה תהיה שם?
תחקירן: כן.
דני: בסדר, סבבה. אז נתראה.
